נגישות לאתרים: המדריך לבעלי עסקים

הרבה בעלי עסקים מגיעים אליי אחרי שהם קיבלו התראה.
אחרי שמישהו העיר להם שהאתר שלהם לא נגיש.
אחרי שהבינו שעד היום האתר שלהם היה חשוף לתביעה.
וברוב המקרים? הם עשו הכול “נכון”.
שילמו לבונה אתרים, עבדו עם מעצב, העלו תוכן, השקיעו אפילו קידמו בגוגל. רק דבר אחד חשוב שכחו להסביר להם: נגישות לאתרים היא לא תוספת היא ברירת מחדל.
בשלב הזה הם כבר לא שואלים אם צריך נגישות. הם שואלים איך פותרים, תוך כמה זמן , ו-למה אף אחד לא אמר להם את זה לפני.
אז בואו אני אעשה לכם סדר. בלי להפחיד אתכם סתם. בלי שפה משפטית כבדה. ובלי פתרונות פלסטר.
במאמר הזה אני רוצה להסביר לכם, כבעל עסק, מה זה באמת נגישות לאתרים, מה החוק בישראל אומר, איך זה משפיע על הלקוחות שלכם ועל הקידום של האתר בגוגל, ולמה נגישות לבד לא מספיקה בשביל שהאתר שלך יהיה באמת בטוח משפטית.

מה זה נגישות באתרים ולמה צריך את זה?

כשאני מדבר על נגישות לאתרים, הרבה בעלי עסקים חושבים ישר רק על כפתור נגישות. איזה אייקון קטן בצד של המסך, כזה שפותח תפריט עם הגדלת טקסט, שינוי צבעים או הדגשה של קישורים.
וזה בדיוק המקום שבו מתחיל הבלבול.
נגישות לאתרים לא מתחילה בכפתור נגישות, ובטוח שלא נגמרת בו. כפתור נגישות הוא אולי חלק מהפתרון אבל הוא לא הפתרון עצמו.
נגישות, במובן האמיתי שלה, אומרת שהאתר שלך בנוי בצורה כזאת שאפשר להשתמש בו.
לא “בערך”, לא “אם מסתדרים”, ולא “אם רואים טוב ולוחצים עם עכבר”.
אתר נגיש הוא אתר שגם:

• אדם לקוי ראייה יכול לקרוא בו תוכן בעזרת קורא מסך
• אדם שמתקשה בשימוש בעכבר יכול לנווט בו עם מקלדת
• גולש עם בעיות קשב יכול להבין בדיוק איפה הוא נמצא ומה הוא צריך לעשות
• טפסים, כפתורים וקישורים ברורים, עקביים, ולא מבלבלים
  וזה קורה ברמת הבנייה של האתר, לא ברמת התוסף.
  כפתור נגישות לא מתקן מבנה שנבנה בצורה לא נכונה.
  הוא לא מסדר היררכיה של כותרות.
  הוא לא הופך טופס בעייתי לנגיש.
  והוא לא פותר בעיות עומק בקוד או בתוכן.
  בדיוק בגלל הסיבות האלה, כשבעלי עסקים פונים אליי אחרי שקיבלו התראה, ברוב המקרים כבר יש להם כפתור נגישות באתר. אבל הנגישות בפועל? פשוט לא קיימת.
  ופה ממש חשוב לי להגיד משהו בצורה הכי כנה ופתוחה שיש: נגישות לאתרים היא לא “עוד סתם דרישה”. היא חלק מהאחריות שלכם כלפי הלקוחות, הגולשים, והעסק עצמו.
  ברגע שאתם מסתכלים על האתר שלכם כחלק מהתשתית העסקית שלכם
  ולא סתם כאתר יפה באינטרנט אתם מבינים שנגישות היא בדיוק כמו אבטחה: משהו שעובד ברקע, אבל אם הוא לא קיים הבעיות מגיעות מהר.

האם החוק במדינה מחייב הנגשה בכל אתר?

חד משמעית כן, אבל לא בצורה שרוב האנשים חושבים.
ובדיוק בגלל זה יש כל כך הרבה בלבול סביב הנושא.
הבסיס החוקי לנגישות אתרים בישראל נמצא בסעיף 19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הסעיף הזה קובע שעצם מתן שירותים לציבור מחייב שהשירות יהיה נגיש.
והיום, אין בכלל ויכוח שאתר אינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מהשירות שלכם בעסק.
במילים אחרות: אם האתר שלכם משמש לקוחות, פניות, מתעניינים או קונים הוא נחשב לערוץ שירות, ולכן חלה עליו חובת נגישות.
החוק לא מדבר על “עיצוב יפה”.
הוא מדבר על אפשרות שימוש. האם אדם עם מוגבלות יוכל להבין את האתר, להתמצא בו, ולבצע בו פעולות בצורה הגיונית.
מכאן מגיעות גם התקנות שמפרטות איך אמורה להיראות הנגשה לאתרים בפועל, ובהן נקבע שהנגשת אתרים בישראל נעשית לפי תקן ישראלי 5568, שמבוסס על הנחיות WCAG הבינלאומיות.
אבל חשוב לי לעצור כאן רגע, כי זאת נקודה סופר קריטית:
החוק לא אומר שכל אתר צריך להיראות אותו דבר.
הוא גם לא אומר שצריך “להתחיל להעמיס פתרונות”. והוא בטח לא אומר שכפתור נגישות לבד פותר את העניין.
מה שהחוק כן דורש הוא דבר אחד ברור: שהאתר יהיה נגיש בפועל ולא רק על הנייר.
יש מקרים של פטורים וחריגים, אבל אלה דברים זמניים ולא דברים שמנחשים ולא דברים שמחליטים לפי תחושת בטן.
ברוב המקרים שיוצא לי להיתקל, בעלי עסקים היו בטוחים שהם “לא חייבים” עד שאיזה עורך דין בדק אחרת.
ופה נכנסת האחריות המקצועית שלכם.
אני לא בא להפחיד ולא להבטיח שום דבר, אבל אסור לכם להתעלם.
כי ברגע שאתר שלכם לא עומד בדרישות הבסיסיות של סעיף 19י, הוא עלול להיחשב כאתר שלא מספק שירות נגיש וזה כבר סיכון עסקי, לא משהו שאתם רוצים.

איך הנגשת האתר עוזרת לבעלי מוגבלויות?

כשמדברים על נגישות, קל מאוד ליפול להסברים כלליים מדי.
אבל אם מדברים תכלס, נגישות עוזרת לאנשים מאוד מסוימים, בסיטואציות מאוד יומיומיות.
לא מדובר במקרים קיצוניים או נדירים.
מדובר באנשים אמיתיים כמוכם, שמנסים להשתמש באתר שלכם ופשוט נתקעים.
לדוגמא אדם עם לקות ראייה לא תמיד “רואה פחות טוב”.
הרבה פעמים הוא לא רואה בכלל, אלא משתמש בקורא מסך שמקריא את האתר לפי המבנה שלו.
אם הכותרות לא בנויות נכון, אם הכפתורים לא מוגדרים כמו שצריך, אם טופס לא ברור; מבחינת הקורא מסך, האתר שלכם פשוט לא קיים.
אדם עם קושי מוטורי לא תמיד יכול לעבוד עם עכבר.
הוא מנווט עם מקלדת. אם אי אפשר להגיע לכל אזור באתר עם Tab, אם אין סדר הגיוני, אם קופצים בין אלמנטים בלי היגיון הוא נתקע, מתייאש, ויוצא.
יש גם לא מעט אנשים עם בעיות קשב, דיסלקציה, או רגישות לעומס חזותי. בשבילם, אתר עמוס, לא ברור, עם טקסטים צפופים או ניווט מבלבל הוא פשוט חוויה מתסכלת.
ופה מגיע החלק שחשוב לי שכל בעלי העסקים יבינו: נגישות לא נועדה “רק” לאנשים עם מוגבלות.
ברוב המקרים, אותם שיפורים בדיוק:

• מבנה ברור, היררכיה נכונה, טפסים פשוטים, טקסט קריא וניווט קל עוזרים לכל הגולשים.

וזה בדיוק למה נגישות היא לא טובה רק למי שצריך אותה היא טובה לעסק.
כי אתר שנגיש באמת הוא אתר שקל להבין. קל לפעול בו. וקל לסמוך עליו.
כשבעל עסק משקיע בנגישות בצורה נכונה, הוא לא “עושה טובה” לאף אחד. הוא פשוט מוודא שהאתר שלו עושה את העבודה שלשמה הוא נבנה: לשרת, לתקשר ולהניע לפעולה
בלי להקשות על אנשים בדרך

מה הקשר בין נגישות באתר לקידום האתר בגוגל?

בשלב הזה בדרך כלל הרבה בעלי עסקים מופתעים. כי נגישות נתפסת כמשהו “חוקי”, ו-SEO נתפס כמשהו “שיווקי”.
בתכלס אלו שני עולמות שונים שעובדים על אותם עקרונות בדיוק.
גוגל לא מדרג אתרים לפי כמה הם יפים. הוא מדרג אותם לפי כמה קל להבין אותם, כמה קל להשתמש בהם וכמה קל לקבל ערך.
וכשאתר נבנה בצורה נגישה כמו שצריך ברוב המקרים הוא גם אתר שקל מאוד לגוגל לקרוא.
מבנה כותרות נכון, לדוגמא. זה דבר סופר קריטי לנגישות וזה קריטי באותה מידה לקידום האורגני, כדי שגוגל יבין על מה כל עמוד מדבר ומה חשוב בו.
הדרישות הבסיסיות בנגישות הם טקסטים ברורים, היררכיה נכונה, קישורים עם משמעות, לא “לחץ כאן” אלא קישורים שמסבירים לאן מגיעים וכל הדברים האלה הם בדיוק מה שגוגל מחפש.
גם דברים כמו: ניווט ברור וצפוי, טפסים שלא שוברים חוויית שימוש, התאמה למובייל, מהירות ויציבות משפיעים בצורה ישירה גם על נגישות וגם על דירוגים בגוגל.
ופה חשוב לי לעצור ולדייק משהו: גוגל לא “נותן בונוס” לאתרים נגישים רק כי הם נגישים. אבל הוא כן מתגמל אתרים שבנויים נכון.
כשאני מטפל בנגישות כחלק מפרוייקט גדול יותר של סידור האתר, ברוב המקרים אני מגלה בעיות שמגיעות מהתשתיות: מבנה לא נכון, תוכן מבולגן, חוויית משתמש בעייתית, ודברים שפוגעים גם בנגישות וגם בקידום בגוגל.
וזאת הסיבה שנגישות היא חלק בלתי נפרד מתהליך של אופטימיזציה לאתר. לא כתיקון נקודתי, אלא כחלק מהשאלה החשובה יותר: האם האתר הזה באמת עובד כמו שצריך בשביל העסק?
אם האתר שלכם לא נגיש, יש סיכוי טוב שהוא גם לא בנוי נכון לגוגל, וגם לא ממקסם את הפניות וההמרות שהוא יכול לייצר.
ולכן, במצבים כאלה, הנגשה “לבד” לא פותרת את הבעיה. אתם צריכים להסתכל על התמונה המלאה.

הנגשת האתר זה לא פתרון משפטי

את הדבר הבא שאני הולך להגיד אני אומר בצורה הכי ישירה ,גם אם זה לא יהיה לכם כלכך נעים לשמוע:
העובדה שהאתר שלכם נגיש לא אומרת שהוא בהכרח מוגן משפטית. ועניין הנגישות לבד לא סוגר את כל החשיפה המשפטית של האתר שלך.
הרבה בעלי עסקים עושים הנגשה, נושמים לרווחה, ומרגישים ש״סיימנו עם החוק״. בתכלס הם סיימו רק חלק אחד מהתמונה.
נגישות מטפלת בזכויות של אנשים עם מוגבלויות לקבל שירות שוויוני. אבל אתר אינטרנט הוא לא רק ממשק של שימוש הוא גם מערכת שאוספת, שומרת ומעבדת מידע.
ופה נכנסים חוקים ורגולציות נוספים, ובראשם תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.
בלי להיכנס עכשיו לעומק, העיקרון הוא פשוט: גם אתר נגיש לחלוטין יכול להיות אתר שלא עומד בדרישות הפרטיות והאבטחה.
טפסים של יצירת קשר. שמירת לידים. שימוש בקוקיז. חיבור לכלים חיצוניים. גישה של גורמים שונים למידע.
כל אלה אולי לא קשורים לנגישות באתר אבל כן קשורים לאחריות משפטית של בעל האתר.
וזו נקודה שבעלי עסקים מגלים בדרך הקשה: עשיתם הנגשה כמו שצריך, אבל זה לא אומר שהאתר “חוקי” או “סגור” מכל הכיוונים.
בדיוק בגלל הסיבה הזאת, כשאני בודק אתר, אני לא מסתכל על נגישות בנפרד. אני מסתכל עליה כחלק מא׳ ב׳ לאתרים:

• נגישות
• פרטיות
• אבטחת מידע בסיסית
• מבנה אתר
• חוויית משתמש

כי אתר הוא חלק מהתשתית של העסק.
וכמו כל תשתית היא צריכה לעמוד ביותר מדרישה אחת.
חשוב לי להבהיר: המטרה שלי כאן היא לא להפחיד אתכם. אלא למנוע לכם מצב שבו בעל עסק חושב שהוא “מסודר”, כשבתכלס הוא טיפל רק בשכבה אחת של הבעיה.

איך ניגשים לזה נכון?

האמת? רוב בעלי העסקים לא נופלים בגלל שהם לא רוצים להנגיש את האתר שלהם. הם נופלים בגלל שהם מנסים לעשות את זה לבד.
מורידים תוסף. מוסיפים כפתור נגישות. צופים בחצי מדריך באינסטגרם. ומרגישים שעשו את שלהם.
וזו בדיוק הטעות.
נגישות לאתרים היא לא פעולה טכנית אחת, והיא לא משהו שעושים “על הדרך” . היא תהליך שדורש הבנה של החוק, של שימוש, ושל איך אתר באמת עובד מאחורי הקלעים.
מי שמנגיש אתר כמו שצריך צריך להבין:

• איך גולשים עם מוגבלויות באמת משתמשים באתר
• איך בנוי קוד תקין ונגיש
• איך נראה מבנה תוכן נכון
• ואיפה עובר הקו בין פתרון אמיתי לפלסטר

זה לא משהו שבודקים בעין. וזה לא משהו שכפתור יכול לפתור.
ופה חשוב לי להגיד את זה בצורה הכי ברורה שיש: נגישות לא עושים לבד.
לא כי בעלי עסקים לא חכמים. אלא כי זה לא התחום שלהם וזה בסדר גמור.
כמו שלא היית בונה לעצמך מערכת חשמל לעסק, וכמו שלא היית מטפל לבד בעניינים משפטיים מורכבים, אותו דבר גם לגבי נגישות לאתרים.
גוף מקצועי לא מגיע רק “להוסיף נגישות”.
הוא בודק את האתר לעומק. מאתר בעיות שברוב המקרים בכלל לא ידעת שקיימות. ומטפל בהן בצורה מסודרת, מתועדת, ומבוססת סטנדרטים.
וזה ההבדל בין אתר שנראה נגיש, לאתר שבאמת עומד מאחורי זה.
בעלי עסקים שמנסים לקצר תהליכים, כמעט תמיד עושים צעד קדימה ו3 אחורה רק אחרי שכבר בזבזו זמן, כסף, ולפעמים גם התמודדו עם תביעות מיותרות.
מי שניגש לזה נכון מההתחלה, עושה את זה פעם אחת. ועושה את זה כמו שצריך.

סיכום

סיכום

נגישות לאתרים היא לא טרנד. היא לא תוספת. והיא בטח לא כפתור.
היא סטנדרט חובה לכל עסק שמכבד את הקהל והלקוחות שלו, ומבין שאתר הוא חלק מהתשתית העסקית לא קישוט.
במהלך המאמר ראינו שנגישות:

• נדרשת לפי החוק בישראל
• משפיעה ישירות על חוויית משתמש
• הולכת יד ביד עם קידום אורגני בגוגל
• ולא מספיקה לבדה כדי לסגור את כל החשיפה המשפטית של האתר

בנקודה הזאת הרבה בעלי עסקים טועים: הם מחפשים פתרון נקודתי לבעיה מערכתית.
כפתור נגישות לא יתקן אתר שבנוי לא נכון. הנגשה חלקית לא תסגור חשיפה משפטית. וטיפול עצמאי בלי בדיקה מקצועית כמעט תמיד יפספס משהו.
אם יש דבר אחד שחשוב שתבינו זה שנגישות צריכה להיות חלק מתהליך רחב יותר של סידור האתר. תהליך שבודק איך האתר בנוי, איך הוא מתפקד, ואיפה הוא מסכן את העסק.
בדיוק בשביל זה קיימת אופטימיזציה לאתרים.
לא כהבטחה, ולא כפתרון קסם אלא כבדיקה מקצועית שהמטרה שלה לעשות לכם סדר.
אם אתם לא בטוחים איפה האתר שלכם עומד היום, אם הנגישות בו באמת קיימת או רק נראית ככה, ואם יש עוד נקודות תורפה שחייבים לטפל בהן זה המקום להתחיל.
בדיקת אופטימיזציה לאתר: לחץ כאן
בלי לחץ. בלי מחויבות. פשוט להבין את המצב האמיתי של האתר שלך ולקבל החלטות מתוך ידע, לא מתוך ניחושים.